חיפוש

הקפאת ביציות

מאגר הביציות בשחלות האישה אינו גדל או מתחדש במהלך החיים, אלא להפך, אישה נולדת עם כמות קבועה אשר כבר בחיים העובריים מספרן פוחת כך עד להתחלת ההתבגרות המינית, ומאגר הביציות הפוטנציאלי בגיל הפוריות עומד על 200-300 אלף ביציות אשר במהלך החיים הולך ופוחת. לא רק זאת אלא שטיב הביציות משתנה עם הגיל ומעל גיל 44 כמות הביציות התקינות זעום.
פרופ' דוד סוריאנו

פרופ' דוד סוריאנו

פרופ' דוד סוריאנו הינו מומחה למיילדות, גינקולוגיה ופוריות. מנהל המרכז 4women. סיים את התמחותו ברפואת נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר. שימש כיו״ר החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית (2014-2017). ייסד וניהל את המרכז לטיפול הרב תחומי לטיפול באנדומטריוזיס בתל השומר. השתלם במרכזים מובילים בארה״ב, צרפת, בלגיה, וגרמניה. מרצה בכנסים בארץ ובעולם. פרופסור לרפואה בחוג למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מנתח בכיר באסותא רמת החייל, בי״ח רפאל וב HMC.

תוכן עניינים

מעבר לגיל, מצבים שונים עלולים לפגוע במאגר זה, נטייה גנטית כגון X שביר, מצבים כגון אנדומטריוזיס, ניתוחים לכריתת ציסטות שחלתיות ובוודאי ניתוחים חוזרים, כמו גם מצבים קיצוניים כגון טיפול כימוטרפי או הקרנות.

הקפאת ביציות מסיבה רפואית כגון לפני טיפול כימוטרפי או קרנתי קיימת בארץ, כמו במקרים שצויינו לעיל והטיפול ממומן ומכוסה ע״י קופות החולים.
קיימת גם הקפאת ביציות שלא על רקע רפואי אלא מסיבות חברתיות, נשים בגילאים 30-41 אשר חפצות לשמר ביציות עקב גילן ודחיית גיל השגת ההריון. תהליך זה אינו ממומן עי המדינה או קופות החולים אך ניתן לבצעו בארץ או במרכזים מובילים בעולם בתשלום.

ניתן לעבור כ 4 מחזורי טיפול ולשמר כ 20 ביציות קפואות. הקפאת ביציות נעשית בארץ ובעולם והחלק מהמרכזים בעולם צברו ניסיון רב עם שעיור הצלחה גבוה. ניתן להשתמש בביציות אלו עד גיל 54.

הקפאת ביציות  דורשת טיפול כמו בהפרייה חוץ גופית, מתן טיפול הורמונלי ובהגיע הרגע המתאים לבצע שאיבת ביציות בהרדמה או ללא הרדמה ולאחר מכן הקפאת הביציות. 

לגיל הקפאת הבציות חשיבות רבה, ככל שהגיל בעת ביצוע השאיבה צעיר יותר איכות הביציות כמובן טובה יותר.

קיימות טכניקות הקפאה שונות איטית ומהירה ובשתיהן מורידים את טמפרטורת הביצית מ חום גוף האישה 37 מעלו צלזיוס למינוס 196 (טמפרטורת חנקן נוזלי).
כיום עם השיפור בטכניקה באם הפעולה מבוצעת בשנים צעירות מתחת לגיל 37 ניתן בהקפאה מהירה לפרות כ 80% מכלל הביציות שהוקפאו ולבצע הפרייה בלפחות  60% מאלו שהוקפאו.

מכיון שמוחזרים במהלך טיפול הפרייה חוץ גופית עובר אחד או שניים בכל מחזור הרי ששאיבת 20 ביציות מאפשרת סדר גודל של כ 4 החזרות לפחות.

לאחרונה החלו נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, עם רקע של ציסטות שחלתיות וניתוחים חוזרים לברר האם ניתן במצבן לבצע הקפאת ביציות לשם שימור פוריותן, נשים אלו נמצאות בסיכון יתר לפגיעה ברזרבה השחלתית והקפאת ביציות עשוויה למנוע כשלונות עתידיים. יחד עם זאת הטיפול ההורמונלי עלול לגרום להופעת תסמינים ודורש מעקב.

קבוצה נוספת הינה נשים אשר מיועדות לעבור כריתת ציסטה שחלתית, לעיתים ניתן במהלך הניתוח לנסות ולאתר ביציות לשם ביצוע הקפאת ביציות.

לסיכום נשים הסובלות מפגיעה ברזרבה השחלתית, על רקע ניתוחים קודמים או אנדומטריוזיס אשר אינן מעוניינות להרות כעת עשויות לשקול ביצוע הקפא ביציות לשם שימור הפוריות.

השאירי פרטים ונחזור אליך

לקריאה נוספת

צילום רחם

את מנסה להרות וזה לא קורה וכעת רופאך מפנה אותך לבצע צילום רחם, הוא מסביר כי בעזרת בדיקה זו ניתן לראות את מבנה הרחם: האם קיים מום רחמי? מחיצה או רחם דו קרני, האם ישנם פגמים בחלל כגון שרירן הדוחק את החלל או פוליפ? ובעיקר האם המעבר בחצוצרות והפיזור לאגן תקינים.

קרא עוד »

שחלות פוליציסטיות

נשים רבות, בעיקר צעירות המתלוננות על מחזור לא סדיר, נשלחות לביצוע בדיקת אולטראסאונד המדגימה שחלות פוליציסטיות. שחלות פוליציסטיות מאופיינות בכך שהן גדולות יחסית (פי 1.5 עד פי 3) ומכילות מספר גדול של זקיקים, לפחות 12 זקיקים, מפוזרים בהיקף השחלה ומעניקים לה מראה טיפוסי של "מחרוזת פנינים".

קרא עוד »

רזרבה שחלתית

נשים רבות מוטרדות מנושא הרזרבה השחלתית, בד״כ בעקבות הגיל, או כתוצאה מניתוחים כגון כריתת ציסטה שחלתית או לאחר טיפולים רפואיים אשר עלולים לפגוע בתפקוד השחלתי.
בסקירה קצרה זו ננסה לענות על השאלות העיקריות המעניינות נשים רבות ובמיוחד  נשים במהלך טיפולי פוריות.

קרא עוד »

חצוצרות והידרוסלפינגס

לחצוצורת תפקיד מרכזי בהשגת הריון. שם מתרחש המפגש בין הביצית לתא הזרע ושם מתפתח העובר בימיו הראשונים. פגיעה בחצוצרה עלולה למנוע הריון או לגרום להריון חוץ רחמי. 
הידרוסלפינגס – מצב בו החצוצרה חסומה ומלאה בנוזל, עלול לגרום לפגיעה בשיעור השגת ההריון גם במקרים של הפרייה חוץ גופית.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן