מיומות הינם שרירנים השכיחים בקרב בנשים, בעיקר בגיל הפריון, לעיתים אינם גורמים לתסמינים ולעיתים פוגעים באיכות החיים ומהווים סיבה שכיחה לכריתת רחם.
מה הם התסמינים למיומות ברחם?
מרבית הנשים עם מיומות אינן סובלות כלל מתסמינים, בד"כ מדובר בשרירים אשר אינן בולטים לחלל, או שרירנים קטנים מ 7 ס"מ, נשים אלו אינן זקוקות לטיפול.
התסמינים הקשורים לנוכחות מיומות אינם אופייניים רק למקרה זה ולכן בכל תלונה יש צורך בבירור ואבחנה לפני קביעת טיפול הינם:
דימום מוגבר ממושך מלווה בכאבי מחזור מוגברים.
דימום לא סדיר, דימום בין ווסתות.
תחושת מלאות בבטן תחתונה, אי נוחות ולחץ.
תחושת לחץ על שלפוחית השתן ורצון להתרוקן לעיתים תכופות.
אי נוחות בעת קיום יחסים.
מיומות עלולים להיות קשורים באי פריון, בהפלות חוזרות ובסיבוכי הריון.
היכן גדלים המיומות ברחם?
הרחם בנוי משלוש שכבות:
החלק הפנימי נקרא רירית הרחם או האנדומטריום – מדובר על שכבה דקה אשר גדלה בהשפעת הורמוני המין ואחראית על השתרשות העובר ועל הופעת הדימום הווסתי.
החלק העיקרי דופן הרחם– המורכב כולו משריר הרחם,
השכבה החיצונית הסרוזה – מיומות הבולטים לחלל נקראים שרירנים תת – ריריים (סב-מוקוזליים)
מיומה מעל הרחם ניתן לזהות שחלה שמאלית
נמצאת אצלי מיומה האם יש צורך בטיפול?
יש להגדיר היטב מה הן תלונותייך, יש להגדיר היטב האם יש קשר בין התלונות לבין מיומה ברחם. במידה ואת סובלת מדימום מוגבר או לא סדיר יש לברר מה מקור הדימום לבצע הערכה מלאה כולל פאפ ודגימת רירית הרחם. לאחר הערכה מלאה, קבלת מידע שלם עלייך, על עברך הרפואי, המיילדותי, על תלונותייך והפגיעה באיכות החיים יש צורך בהערכת גודל הרחם, מיקום המיומות גודלם ומספרם. רק בגמר הערכה מקיפה זו יוחלט על צורך בטיפול.
אל תחכי תפני עוד היום צרי קשר
מיומה ברחם - דרכי טיפול
מעקב בלבד:
מרבית הנשים עם מיומה ברחם אינן זקוקות לטיפול תרופתי או ניתוחי. שיעור הנשים באוכלוסייה שברחמן מיומה הינו גבוה ועולה עם הגיל. נשים אשר אינו סובלות כלל מתסמינים, אינו גדל, או משנה ומראהו הסונוגרפי אינן זקוקות לטיפול אלא למעקב בלבד.
טיפול תרופתי:
הטיפול התרופתי נועד לשפר תסמינים, להקטין דימום, לתקן אנמיה עקב חסר ברזל או להקטין גודל הרחם השרירני באופן זמני. אין בנמצא כיום טיפול תרופתי אשר גורם להעלמות מוחלטת. לעיתים טיפול תומך זה מספק וניתן למנוע ניתוח בעיקר בנשים הקרובות בגילן לגיל הפסקת המחזור החודשי וטיפול תומך זה יאפשר להן לצלוח תקופה זו. לעיתים יש מקום לטיפול תרופתי לפני ניתוח לשם העלאת ריכוז ההמוגלובין לרמה מספקת לפני ניתוח או לשם הקטנת השרירנים ברחם לפני ניתוח לפרוסקופי.
כריתת המיומה בפתיחת בטן:
פתיחת בטן הינה הדרך המקובלת מזה שנים להסרת מיומות. בדרך זו ניתן לכרות מספר רב של מיומות ועם זאת לשמר את הרחם לשם השגת הריון ולשם מניעת דימום מוגבר. למעשה אין הגבלה של גודל או מספר שנכרתו. מיומות בגודל כולל של עשרות ק"ג. יש לזכור כי ניתוח זה אינו קל יותר, קצר יותר, או פשוט יותר מכריתת רחם ולעיתים קרובות דורש יותר מיומנות וניסיון.
הלפרוסקופיה הניתוחית נחשבת כיום כטיפול הבחירה במגוון רחב של ממצאים גינקולוגיים. וכיום ניתן לטפל בגישה זו גם לשם כריתת מיומות, טיפול באנדומטריוזיס, שיקום רצפת האגן, וכידוע גם לבצע כריתת רחם בדרך המונעת פתיחת בטן. הלפרוסקופיה יכולה לשמש גם כדרך לכריתת שרירן ברחם.
מיומה או שרירן ברחם הגורם לתסמינים הפוגעים באיכות החיים דורש הערכה וטיפול. קיימות היום אלטרנטיבות רבות, טיפול תרופתי על מנת להקטין את המיומה לקראת ניתוח, או כריתת שרירן בגישה לפרוסקופית.
מה הן יתרונותיה של הלפרוסקופיה לעומת פתיחת בטן?
נשים עם מיומה ברחם עשויות להנות מיתרונותיה המובהקים של הלפרוסקופיה. יתרונות אלו קשורים בעיקר למשך האשפוז הקצר ההחלמה המהירה, הצורך המופחת במשככי כאבים וכמובן התוצאות הקוסמטיות המשופרות. בניתוח כריתת מיומה ברחם יש יתרונות נוספים הקשור במניעת דימום מוגבר, צורך מופחת במנות דם ובשיעור נמוך יותר של הידבקויות תוך אגניות.
כיום מרבית הניתוחים הלפרוסקופיים מבוצעים במסגרת אשפוז קצר, ואין צורך באשפוז מעבר ל- 24-48 שעות גם לאחר כריתת רחם לפרוסקופית או כריתת מיומה.
האם יש לבצע הערכה ובדיקות מיוחדות לקראת הניתוח כריתת מיומה?
ההכנה ניתוח לכריתת מיומה ברחם דומה להכנה לקראת כל לפרוסקופיה ניתוחית, הדגש בניתוח זה הוא המיקום מדוייק של הרחם השרירני מהרירית, גודל, מספר מיומות ועוד, וכן איפיון בדיקות אולטראסאונד ולעיתים ע״י MRI. התאמת הניתוח למטופלת ומתן הסבר מפורט לגבי כלל האלטרנטיבות הינו יסוד בקבלת ההחלטה.
מה הם הסיבוכים האפשריים לכריתת מיומה?
הסיבוכים קשורים לביצוע לפרוסקופיה ניתוחית, הרדמה כללית, דימום ופגיעה באיברים שכנים וכן קשורים לתפירת הרחם בגישה לפרוסקופית הדורשת מיומנות. נקודה חשובה לדיון קשורה בדרך ההוצאה של המיומה. בגישה הלפרוסקופית משתמשים במורסלטור – מכשיר חשמלי החותך ומוציא את המיומה, קיים חשש מפיזור ולכן יש חשיבות מיוחדת לשימוש בשקית לשם מניעת הפיזור.
נושא זהחשוב במיוחד באותם מקרים נדירים בהם בדיעבד האבחנה היא סרקומה גידול ממאיר של שריר הרחם. לאחרונה מתקיים דיון נרחב לגבי השימוש במורסלציה (ראה המלצות החברות לאנדוסקופיה בעולם, ראה הערת ה FDA) ולכן ישנה חשיבות עליונה ליידע את הנשים לגבי היתרונות והחסרונות של כריתת בגישה לפרוסקופית כולל האפשרות הנדירה מאד של גידול ממאיר והשמת דגש מיוחד על בחירת המטופלות המתאימות לניתוח זה.
לפני החלטה על נתוח יש לבכיר את כלל תלונותייך, את הממצאים בבדיקה גינקולוגית ובדיקת אולטראסאונד מקיפה, ש לבצע לעיתים קרובות היסטרוסקופיה אבחנתית על מנת להגדיר את מיקומו המדוייק של השרירן.
היכן מבצע פרופ' סוריאנו ניתוחים אלו?
פרופ' סוריאנו מבצע ניתוחים לכריתת שרירנים, בגישה היסטרוסקופית או לפרוסקופית, באסותא רמת החיל ובHMC בהרצליה
תמונות של ניתוח לכריתת מיומה שביצע פרופסור דוד סוריאנו
תהליך הוצאת המיומה ועד תפירת הרחם
האם קיימים הסדרי תשלום?
קיימים הסדרי תשלום עם מכבי (זהב, שלי) מאוחדת ולאומית (עם השתתפות עצמית בלבד). קיימים הסדר או החזר עם כלל חברות הביטוח וקיים הסדר ייעוץ בלבד לחברות ה״כללית מושלם״
שאלות שכיחות עם תשובות מקצועיות בנושא מיומה ברחם
האם מיומות יכולים להיות ממאירים?
מיומה הינו גידול שפיר של שריר הרחם. ישנם גידולים לא שפירים של שריר הרחם, נדירים ביותר (כ- 0.1% מכלל המקרים). לא ניתן על פי בדיקה גינקולוגית, בדיקת אולטראסאונד או ע"י בדיקות דם לאבחן מה הוא סוג הגידול באופן מוחלט אך מוסכם כי מיומה שרירנית אשר אינם גורמים לתסמינים, אינם גדלים בקצב מהיר אינם דורשים טיפול.
האם יש לי מיומה שרירנית?
רוב המיומות מאובחנים במהלך בדיקה שגרתית, במהלך בדיקה גינקולוגית ניתן להתרשם משינוי בגודל הרחם, ממבנה לא סדיר דבר המחשיד לנוכחות מיומה. מקובל להגדיר את גודל הרחם על פי שבועות הריון. האבחנה מאוששת ע"י בדיקת אולטראסאונד בטני ונרתיקי. לעיתים יש צורך בהערכה נוספת על מנת לוודא כי מדובר במיומה ברחם ולא בממצא אחר (כגון אדנומיוזיס, ממצא שחלתי, פוליפ תוך רחמי ועוד). לשם כך ניתן לעיתים רחוקות יש צורך בבדיקות הדמיה נוספות (CT, MRI).
הדרך המיטבית להערכת חלל הרחם ולדעת האם המיומה בולטת בחלל הינה ע"י היסטרוסקופיה אבחנתית אשר מדגימה את המיומה בנקל.
האם ניתן להרות לאחר כריתת רחם עם המיומה בלפרוסקופיה?
כריתת מיומה ברחם מאפשרת שימור היכולת להרות, יתרה מכך במחקרים שונים הראו כי כ- 60% מכלל הנשים אשר סבלו מאי פריון ממושך, מסיבה לא ידועה וברחמן נמצא שרירן מעל 5 ס"מ הרו, רובן במהלך ה- 6 חודשים. קיימות עדיות כי לאחר ניתוח זה ניתן ללדת במקרים רבים בגישה וגינלית אך ההמלצה המקובלת היא ללדת בניתוח קיסרי.
נשים עם מיומה ברחם ואי פוריות חייבות לעבור הערכה מדוקדקת לפני המשך טיפולי פוריות.
האם יש הגבלת גיל לביצוע כריתת מיומה בלפרוסקופיה?
כריתת מיומה ברחם מאפשרת שימור הרחם, מאפשרת להרות, ולעיתים אף משפרת את יכולת הפריון ולפיכך מיועדת לנשים בגיל הפריון. יחד עם זאת נשים רבות תעדפנה אפשרות לשימור הרחם על פני כריתת הרחם גם מעבר לגיל 45 וגם כאשר הפריון אינה ההתויה לניתוח. יחד עם זאת עם העלייה בגיל עולה השכיחות של גידול בשם סרקומה, גידול ממאיר ולכן בנשים פרימנופאוזליות או נשים לאחר הפסקת הווסת ניתוח זה אינו מומלץ.
כיום יש להציע אופציה זו לכל אישה בגיל הפריון אשר סובלת מרחם שרירני וסובלת מפגיעה באיכות החיים אשר נמצאת מתאימה לגישה ניתוחית זו. יחד עם מתן הסבר מפורט לגבי היתרונות והחסרונות של האלטרנטיבות כולל כריתת מיומות בפתיחת בטן או ביצוע כריתת רחם במצבים מסויימים. מיומה ברחם הינו מצב שכיח מאד ולכן מרבית הנשים לא תזדקקנה לכל טיפול אלא למעקב בלבד.
האם כל מטופלת עם מיומה שרירנית ברחם מתאימה לכריתת רחם בגישה לפרוסקופית?
נשים בגיל הפריון אשר מעוניינות בהריון נוסף או ראשון, עם מיומה בודדת או שתיים לכל היותר, בגודל עד 7 ס״מ, הן הנשים המתאימות לניתוח זה, זאת לאחר בדיקת אולטראסאונד אשר מאפיין את המיומה ברחם ושולל עד כמה שניתן חשד לממאירות, ובאם יש צורך ביצוע MRI לשם שלילת אדנומיוזיס או חשד לממאירות. יש לזכור כי השכיחות לממאירות עולה עם השנים, ולכן ניתוח זה מתאים לצעירות בגיל הפוריות. ניתוח זה אינו מומלץ בחשד לאדנומיוזיס.
