כריתת מחיצה תוך רחמית בהיסטרוסקופיה

בכל בירור פריון, בירור הפלות חוזרות, בירור לידות מוקדמות יש להעריך את מבנה הרחם.  במרבית המקרים החשד כי מדובר במחיצה עולה כבר בבדיקת האולטראסונד,  במהלך ביצוע צילום רחם או היסטרוסקופיה אבחנתית.

ראשית יש לקבוע האם מדובר במחיצה ברחם, רחם דו קרני או מום רחמי אחר. האבחנה נעשית ע"י הדמייה (אולטראסונד המבוצע ע"י מומחה לתחום זה, אולטראסונד תלת מימדי או MRI ) וכמובן ע"י היסטרוסקופיה אבחנתית. הטיפול המיטבי וכיום היחידי לטיפול במחיצה ברחם הינו ההיסטרוסקופיה הניתוחית.

מכלל המומים הרחמיים, הימצאות מחיצה ברחם הינהו המום השכיח ביותר, ושכיחותו מוערכת בכ- 2% מכלל הנשים. הקשר בין הימצאות מחיצה ברחם לאי פריון אינו ברור. אך ללא ספק שכיחות ההפלות בשליש הראשון להריון גבוהה יותר בנוכחות מחיצה ברחם. ברחם כפול או דו-קרני  ברחם מחיצתי או ברחם חד קרני יש חלל רחם המוגבל בגודלו, ועל כן קשור לסיכון מוגבר לשורה ארוכה של סיבוכי הריון, כגון הפלות מאוחרות, לידות מוקדמות ומצגים לא תקינים של העובר, המעלים את שכיחות הלידות בניתוח קיסרי.

ההערכה המדויקת ביותר של מבנה חלל הרחם מושגת בעזרת היסטרוסקופיה. במהלך היסטרוסקופה אבחנתית זו מוחדר סיב אופטי דקיק לחלל הרחם בעד צוואר הרחם. בזכות המכשור האופטי החדיש, שקוטרו אינו עולה על מספר מילימטרים, הפעולה כרוכה כיום רק במעט אי נוחות ואינה מחייבת הרדמה.
כאשר ניקבע כי המחיצה הינה עמוקה, ולאישה היסטוריה של סיבוכים במהלך ההריון, כמו הפלות חוזרות או לידה מוקדמת, מקובל להמליץ על פתיחה של המחיצה הרחמית בניתוח .

פתיחת מחיצה ברחם  זו נעשית בהיסטרוסקופיה ניתוחית, שמבוצעת במסגרת אישפוז יום ודורשת הרדמה כללית. כריתת או ליתר דיוק פתיחת המחיצה נעשית עי מחט חשמלית אך ניתן לבצע זאת גם עם מספריים מיוחדות.
במקרים של מחיצה עמוקה, או שלמה ישנם הממליצים על טיפול אסטרוגני ולאחריו ביצוע היסטרוסקופיה אבחנתית חוזרת.

התוצאות במניעת הפלות חוזרות טובות אך ההריון דורש בכל זאת מעקב קפדני, עקב הסיכון המוגבר ללידות מוקדמות, מצגים פתולוגיים, קרע רחמי במהלך ההריון או שלייה נעוצה

הסיבוכים הקשורים להיסטרוסקופיה ניתוחית המבוצעת לשם טיפול במחיצה ברחם כוללים בין השאר דימום, זיהום, נקב, הידבקויות תוך רחמיות, ופגיעה ברירית הרחם.