אנדומטריוזיס
אנדומטריוזיס היא מחלה שכיחה המערבת כ 10-15% מהנשים בגיל הפריון . היא מוגדרת כהשתלה מחוץ לרחם של רקמת רירית הרחם ( בלוטות ומשתית stroma- ) מחוץ לרחם , וקשורה בכאבים במהלך הווסת, כאבי אגן כרוניים, דימום מוגבר, אי פוריות ועוד. ניתן לזהות מוקדי אנדומטריוזיס בקרב נשים הסובלות מתסמינים אלו באברי האגן, כגון הצפק, השחלות, כיס ע"ש דאגלס וכן ברצועות האוטרוסקרליות (1).
אנדומטריוזיס מחוץ לאגן הוא מצב נדיר (2). האתרים האפשריים הם, לפי סדר השכיחות, דופן הבטן, מעי, הצפק- omentum, טבור, שלפוחית השתן, הכליה, ריאות,קרום החזה והגפיים ( 1 , 3, 4 ) .
מה זה אנדומטריוזיס?
מוקד אנדומטריוזיס בצלקת הניתוחית שלאחר ניתוח קיסרי , או מוקד בדופן הבטן, הינו מצב נדיר הגורם לכאבים עזים בדופן הבטן במהלך הווסת, לעיתים קרובות גורם לאי נוחות רבה עד לאבחנה וקשור ישירות לניתוח קיסרי קודם ולא למחלת אנדומטריוזיס קודמת במרבית המקרים.
בדרך כלל ניתן למשש מסה תת עורית כואבת, קשורה עם כאבים ונפיחות בזמן וסת . הוא מבולבל דרך קבע עם תנאים אחרים, כגון keloids , שטף דם, גרנולומה מתפר, מורסה, בקע מפשעתי ועוד (5) .
אנדומטריוזיס בצלקת של הניתוח הקיסרי הינו מצב שיש להכירו. כריתתו המלאה קשורה בהעלמות התסמינים עם שיעור הישנות נמוך ורוב רובם של המקרים מדובר בממצא שפיר אם כי דווחו מקרים של הישנות ממאירה (4) .
אבחנה:
נוכחות ממצא שניתן למששו באזור הצלקת הניתוחית של ניתוח קיסרי קודם, רגשיות ונפיחות במהלך הווסת, כאבי ווסת, מעלות חשד למוקד אנדומטריאלי של צלקת ניתוחית. בדיקת אולטראסאונד יחד עם דופלר צבע מחזקות את החשד. השימוש בטומוגרפיה ממוחשבת סריקה (CT )ותהודה מגנטית (MRI ) עשויה גם לתרום לאבחנה הנכונה . נגע סולידי, בעלת גבולות ברורים הוא ההיבט הטיפוסי ב-CT . MRI עשוי להיות שימושי יותר עבור נגעים קטנים , בגלל הרזולוציה המרחבית הגבוהה שלה ; MRI מאפשר הבחנה טובה יותר בין השרירים והרקמה התת עורי מ CT
אבחנה סופית נעשית ע"י כריתת המוקד ובדיקה היסטולוגית אשר מדגימה מוקדים של בלוטות רירית רחם מוקפות משתית יחד עם צביעות מיוחדות.
סיכום:
השכיחות מדייקת של אנדומטריוזיס בצלקת בעקבות ניתוח קיסרי אינו ידוע, הערכה היא כי השכיחות של 0.03-0.4% (6). הזמן הממוצע מניתוח קיסרי ועד הופעת הגוש והתסמינים עשוי להשתנות ממספר חודשים ועד 12 שנים במקרים שונים. הגורם ללנדידית התאים והשתרשותם בצלקת הניתוחית אינו ידוע ושנוי במחלוקת ומעורר תאוריות רבות, כגון תפקידה של מערכת החיסון עם הירידה ביכולת הרגולציה של תאי רוצח טבעיים והעברה מכאנית של התאים לאחר הניתוח (7) . תאוריה נוספת טוענת כי גירוי של אסטרוגן בצלקת ממלא תפקיד חשוב בהתפתחות של המוקדים . שילוב של אנדומטריוזיס אגני ואנדומטריוזיס בצלקת הוא נדיר, אך יכול להתרחש (6) .
הטיפול:
הטיפול באנדומטריוזיס בצלקת בדרך כלל כולל כריתה רחבה ודיכוי הורמונלי. כאשר הכריתה של המוקד הינה מלאה, אין צורך בהמשך טיפול הורמונלי. אופציות אחרות מבלד ניתוח כוללים בשימוש בפרוגסטרון , גלולות למניעת הריון ,ואגוניסט gonadotrophin הראו שיפור זמני בתסמינים אך ללא היעלמות של הנגע.
ניתן לשלב במהלך כריתת הנגע ניתוח למתיחת בטן כריתת כלל עודפי העור והשומן כולל הסרת הצלקות הקודמות. לשלוב זה יתרונות, ניתן להסיר במהלך הניתוח מוקדים נוספים תת קליניים אשר עדיין לא התפתחו לגודל המאפשר זיהוי ועי כך להקטין למינימום סיכון להישנות יחד על תוצאות קוסמטיות משופרות. ניתוח זה כמובן מתאים לאלו אשר סיימו את תוכנית הפריון, ומבוצע בגישה רב צוותית יחד עם פלסטיקאי.
המאמר נכתב על ידי : 
פרופ' דוד סוריאנו הינו מומחה למיילדות, גינקולוגיה ופוריות.
מנהל את מרכז המומחים לרפואת נשים ברמת החייל, 4women, מנתח בכיר באסותא וב-HMC ובבי"ח רפאל. פרופ' סוריאנו מומחה בתחום הכירורגיה הגינקולוגית, מבצע היסטרוסקופיות אבחנתיות וניתוחית מזה למעלה משני עשורים.
