כריתת שרירן (מיומה)
כריתת השרירן בלבד ושימור הרחם. ע"י כך משמרים את הפריון ולעיתים אך משפרים את היכולת להרות. דרך כריתת השרירן (ע"י פתיחת בטן, בגישה לפרוסקופית או בגישה היסטרוסקופית) נעשית לאחר הערכה מקפת היכרות עם המטופלת ותלונותיה ומאפייני השרירן (ראי שרירנים).
פתיחת בטן – הגישה הדורשת פתיחת בטן הכרחית בעת כריתת שרירן גדול, במצבים של מספר שרירנים, הגישה השכיחה לכריתת שרירנים תוך דופניים או סוב סרוזיים.
גישה לפרוסקופית – הגישה הלפרוסקופית מונעת פתיחת בטן אך מתאימה להסרת שרירן בודד בד"כ עד 8 ס"מ. (ראי כריתת שרירן בלפרוסקופיה)
גישה היסטרוסקופית – גישה זו מתאימה לכריתת שרירן בודד הבולט בחלל הרחם בגודל > 5 ס"מ. שרירן תת רירי (סוב מוקוזלי) גורם לעיתים קרובות לדימום מוגבר ולעיתים אף אי פריון או סיבוכי הריון.
(ראי כריתת שרירן בהיסטרוסקופיה)
הרס של רירית הרחם (אבלציה)
הרס רירית הרחם (אנדומטריום), ע"י כריתתה , חימומה או צריבתה מוביל לירידה משמעותית בכמות הדימום הווסתי. אין זה טיפול בשרירנים, אינו מתאים לנשים המעוניינות בפריון. אינו מתאים לנשים הסובלות מאדנומיוזיס. הפעולה מבוצעת במסגרת אשפוז יום בהרדמה כללית עם החלמה מהירה מבוצעת במרבית המקרים בגישה היסטרוסקופית.
צינתור עורקי הרחם וחסימתם (אמבוליזציה)
ספקת הדם לשרירנים נחסמת ע"י חלקיקים קטנים המוזרקים דרך צנתר לכלי הדם המזינים את הרחם. לאחר חסימה זו השרירנים עוברים תהליך של נמק והתכווצות. אינו מומלץ לנשים המעוניינות בפריון.
שימוש בהתקן מסוג מירנה
ההתקן המכיל הורמון בשם לוונוגסטרל (levonorgestrel). הפרשת ההורמון גורמת לדיכוי רירית הרחם ולהקטנה משמעותית בדימום הווסתי. אינה מהווה טיפול בשרירנים, משמשת כאמצעי מניעה בטוח.
תרופות:
(Gonadotropin-releasing hormone agonists (GnRHa)) הטיפול בשרירנים ע"י תרופות הניתנות בהזרקה או בהסנפה גורם לירידה משמעותית בהפרשת האסטרוגן ע"י השחלה, דבר המוביל להקטנת השרירנים ולהקטנה עד הפסקת הדימום הווסתי. הטיפול ניתן פעם בחודש למשך 3-6 חודשים, לאחר הפסקתו ישנה גדילה מחודשת של השרירנים. תופעות לוואי אופייניות לגיל המעבר (גלי חום, הזעות לילה , שינוי במצב רוח וירידה בצפיפות העצם בשימוש ממושך). הטיפול מתאים לנשים הסובלות מדימום מוגבר בגיל המעבר, לנשים הסובלות מאנמיה קשה לשם הפסקת הדימום ולנשים עם רחם רב שרירנים מוגדל מאד המעוניינות בכריתת הרחם בגישה לפרוסקופית.
תרופות
(Gonadotropin-releasing hormone agonists (GnRHa)) הטיפול בשרירנים ע"י תרופות הניתנות בהזרקה או בהסנפה גורם לירידה משמעותית בהפרשת האסטרוגן ע"י השחלה, דבר המוביל להקטנת השרירנים ולהקטנה עד הפסקת הדימום הווסתי. הטיפול ניתן פעם בחודש למשך 3-6 חודשים, לאחר הפסקתו ישנה גדילה מחודשת של השרירנים. תופעות לוואי אופייניות לגיל המעבר (גלי חום, הזעות לילה , שינוי במצב רוח וירידה בצפיפות העצם בשימוש ממושך). הטיפול מתאים לנשים הסובלות מדימום מוגבר בגיל המעבר, לנשים הסובלות מאנמיה קשה לשם הפסקת הדימום ולנשים עם רחם רב שרירנים מוגדל מאד המעוניינות בכריתת הרחם בגישה לפרוסקופית.