חיפוש

הטיפול הלפרוסקופי באנדומטריוזיס

הלפרוסקופיה הינה כלי הבחירה באבחנה מדויקת של אנדומטריוזיס מיקומה ודרגת חומרתה ומאפשרת טיפול כירורגי במחלה ללא פתיחת בטן. הטיפול הלפרוסקופי יעיל אך דורש ניסיון ומיומנות ותלוי בעיקר בחומרת המחלה
פרופ' דוד סוריאנו

פרופ' דוד סוריאנו

פרופ' דוד סוריאנו הינו מומחה למיילדות, גינקולוגיה ופוריות. מנהל המרכז 4women. סיים את התמחותו ברפואת נשים ויולדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר. שימש כיו״ר החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית (2014-2017). ייסד וניהל את המרכז לטיפול הרב תחומי לטיפול באנדומטריוזיס בתל השומר. השתלם במרכזים מובילים בארה״ב, צרפת, בלגיה, וגרמניה. מרצה בכנסים בארץ ובעולם. פרופסור לרפואה בחוג למיילדות וגינקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מנתח בכיר באסותא רמת החייל, בי״ח רפאל וב HMC.

תוכן עניינים

לפני ניתוח

הכרה מעמיקה עם המטופלת: עברך הרפואי, עברך המיילדותי, רצון לפריון, טיפולים קודמים, והכרת התסמינים יחד עם בדיקה מדוקדקת.

הכרת כל התסמינים מהן את סובלת: על רופאך להכיר את כל תלונותייך, תלונות הקשורות לכאבים (ממתי, מתי, חומרה, מיקום,) לתלונות הקשורות למע' העיכול, השתן, ועוד.
ישנה חשיבות רבה לממצאי הבדיקה הגינקולוגית, לגישות המופקת בעת הבידקה וכן לחשד למעורבות המחיצה בין הנרתיק לרקטום, למעי או לשלפוחית שתן.

הדמייה: יש לבצע בדיקת אולטראסונד בטני ונרתיקי ככלל, לעיתים יש צורך בהדמיה נוספת, MRI, ציסטוסקופיה, או קולונוסקופיה.

בדיקות לפני ניתוח:

ס"ד, כימיה, תפקודי קרישה, צילום חזה ואק"ג על פי הגיל ובדיקות נוספות על פי הנחיית הרופא.
CA-125 הינה בדיקה אשר חורגת מתחום הנורמה במקרים רבים של אנדומטריוזיס עם כי אינה ספציפית ואינה אופיינית רק למקרי אנדומטריוזיס.

צום: עלייך לצום 6 ש' לפני הניתוח, ניתן לשתות מים עד 4 ש' לפני הניתוח.

הכנת מעיים: על פי סוג הניתוח ומידת האפשרות למעורבות המעי תעברי הכנת מעיים לפני הניתוח. יש להימנע מארוחות כבדות יומיים לפני הניתוח. יש להקפיד על יציאות סדירות טרם הניתוח.

השתתפות מולטי-דציפליארית בניתוח: לעיתים יש צורך בהיערכות של מומחים כירורגיים נוספים בניתוח. בעיקר כאשר מדובר באפשרות של מעורבות מעי או שלפוחית שתן בתהליך האנדומטריוזיס.

הגעה לבית החולים: 4 ש' לפני ניתוח, הניתוחים מבוצעים במסגרת אשפוז יום ודורשים לעיתים אשפוז למשך 24 ש'.

מהלך הניתוח

לאחר הרכבת עירוי מתחילה פעולת ההרדמה הכללית ולאחריה מבוצעת לפרוסקופיה אבחנתית, במהלכה סוקרים את חלל הבטן והאגן. במהלך הסקירה ניתן לזהות את הרחם השחלות והחצוצרות, לוודא את תקינות אברי המין, לגלות מוקדי אנדומטריוזיס, הידבקויות, ציסטה שחלתיתאנדומטריומה, מעורבות של אברי האגן וניתן לקבוע מה מיקום המוקדים ודרגת החומרה.

בשלב שני מבוצעת לפרוסקופיה ניתוחית

מטרות הניתוח:

אבחנה היסטולוגית מטרתה לקבוע כי אכן מדובר באנדומטריוזיס

טיפול כירורגי ע"י כריתת מוקדים עמוקים וצריבתת מוקדים שטחיים, הפרדת הידבקויות והסרת ציסטות שחלתיות (אנדומטריומה)
בירור אי פריון- בדיקת המעבר בחצוצרות, ושיקום החצוצרות בעת הצורך
ולפיכך מטרות הניתוח שיפור איכות החיים לאותן אשר סובלות סבל רב וטיפול באי פריון על רקע אנדומטריוזיס

יתרונות הלפרוסקופיה

יכולת סקירת אגן ובטן עליונה בצורה אופטימלית

  • אפשרות לאבחון וטיפול באותו ניתוח
  • הסרת ציסטה שחלתית ושליחתה לבדיקה
  • ביצוע ניתוח רחב היקף ללא פתיחת בטן
  • שיפור בתסמינים כגון כאב אגן כרוני, כאב בעת קיום יחסים ועוד
  • שיפור יכולת הפריון
  • שיעור הידבקויות אגניות וזיהום שלאחר ניתוח קטן לעומת ניתוחי פתיחת בטן
  • משך אשפוז קצר, החלמה מהירה

קורלציה בין הממצאים בלפרוסקופיה לבין הוכחה היסטולוגית

הקורלציה בין ממצאים ויזואליים במהלך הלפרוסקופיה והוכחה היסטולוגית תלויים בעיקר בניסיון המנתח. מוקדי אנדומטריוזיס מופיעים בצורות שונות על פי תקופת התפתחותם ולכן ניתן בנקל להחטיא במהלך הניתוח מוקדים אלו ולא לזהותם. גם כאשר מנתח מנוסה מבצע את הניתוח ישנה חשיבות עליונה לדגימת הממצאים ולקבלת אישור היסטולוגי.

  • בעבודות שונות מעריכים כי כרבע מהנשים עם מוקדי אנדומטריוזיס לא אובחנו במהלך לפרוסקופיה שבוצעה מסיבות שונות. בעבודה פרוספקטיבית (Walter, Am J O&G, 2001) שכללה 44 נשים עם כאב אגן כרוני נבדקו כל המוקדים אשר נראו למנתח כמוקדי אנדומטריוזיס רק כמחצית מהמוקדים שנראו למנתח אושרו היסטולוגית כמוקדי אנדומטריוזיס (PPV – 45%, sensitivity – 97%, specificity – 77%. NPV-99%)
  • תוצאות אלו המעידות על אבחון לא מדויק ללא שימוש היסטולוגי נמצאו גם בעת ביצוע הניתוח בלפרוסקופיה וגם בלפרוטומיה.
  • לכן יש להכיר את כל מגוון הופעת המוקדים, צורות שונות ומראה שונה ויש לאבחנם היסטולוגית.

הטיפול הלפרוסקופי בנשים עם אנדומטריוזיס וכאבי אגן כרוניים

לאחר ביצוע סקירת הבטן והאגן, סקירת הרחם החצוצרות והשחלות ולאחר דגימת המוקדים לשם קבלת אבחון מתחילה הלפרוסקופיה הניתוחית אשר כוללת:

הסרת ציסטות שחלתיות ( אנדומטריומות)
הפרדת הידבקויות
צריבה של כל מוקדי האנדומטריוזיס השטחיים וכריתת כלצ הנגעים העמוקים. 
ביצוע LUNA צריבה של אזור הרצועות האוטרוסקראליות לשם טיפול בכאבים הכרוניים.

כיצד מגדירים הצלחת ניתוח?

הצלחת הניתוח מוגדרת על פי מטרותיה שהם השגת הריון או הסרת הציסטה השחלתית ללא פגיעה בתפקוד השחלה, שיפור והעלמות כאבי האגן למרווח זמן מרבי.

שיעור ההריונות הכללי לאחר ניתוח לפרוסקופי עומד סביב 50% ללא קשר לצורות האנרגיה שבו השתמשו (לייזר, חשמל וכ').

לא ניתן לקבוע עדיין באופן ברור מה הוא הקשר בין הצלחת הניתוח לדרגת חומרת המחלה ולא לעומת טפול תרופתי עקב חסר בעבודות משוות.

סיכונים

הסיבוכים בניתוח קשורים להרדמה הכללית, וללפרוסקופיה הניתוחית.

הסיבוכים האפשריים פגיעה בכלי דם או איבר בטני בעת הכניסה לבטן, דימום או זיהום. במקרים של אנדומטריוזיס מפושט עם מעורבות של איברים שכנים רמת הסיכון לפגיעה במעי או שלפוחית שתן או האורתר עולה ולפיכך נדרשת מיומנות גבוהה וניסיון רב.

כאשר מדובר בכריתת אנדומטריומה נדרשת מיומנות על מנת למזער את הנזק לשחלה, בעיקר בעת נוכחות ציסטות גדולות מ-5 ס"מ, בעת ציסטות דו צדדיות וכאשר מטרת הניתוח להפריד הידבקויות ולשקם חצוצרות שנפגע

השאירי פרטים ונחזור אליך

לקריאה נוספת

כריתת שחלות

כריתת שחלות

כריתת שחלות עשויה לנבוע עקב מנוכחות ממצא שחלתי כגון ציסטה פרסיסטנטית הדורשת בירור היסטולוגי, אבצס, אנדומטריומה, או כפעולה מניעתית במקביל לכריתת רחם מסיבות שונות.  אחת הסיבות השכיחות להמלצת כריתת שחלות הינה הימצאות בקבוצת סיכון לפתח מחלת סרטן שד או שחלות. במקרים רבים הדרך המומלצת היא הגישה הלפרוסקופית על יתרונותיה הרבים.

קרא עוד »

טיפול לפרוסקופי בנישה

מה הטיפול ב"נישה"
בנשים הסובלות מדימומים לא סדירים בנוכחות "נישה" הטיפול המוצע הוא  בד"כ טיפול בהיסטרוסקופיה. היסטרוסקופ הוא סיב אופטי המוחדר לחלל הרחם דרך הנרתיק ומאפשר טיפול ב"נישה" וצריבת רירית הרחם שהצטברה שם. צריבה או הסרה של רירית הרחם שהצטברה ב"נישה". ניתוח זה יעיל במקרים רבים ומסייע לטיפול בדימומים הלא סדירים.

קרא עוד »

הטיפול בהריון חוץ-רחמי

הריון חוץ רחמי עלול לסכן את חייה של האישה. לעיתים נדרשת פעולה דחופה לשם הפסקת הדימום הנלווה להתפתחות הריון בחצוצרה. הלפרוסקופיה משמשת כגישת הבחירה בטיפול בהריון חוץ רחמי מזה שנים, בעזרתה ניתן לאבחן את הימצאות ההריון בחצוצרה במהירות ע"י החדרת סיס אופטי לחלל הבטן וביצוע פתיחת החצוצרה ושאיבת ההריון או כריתת החצוצרה במהירות.

קרא עוד »

צניחת רחם – טיפול

צניחת רחם או צניחת נרתיק מהווה בעיה המובילה לפגיעה משמעותית באיכות החיים, נשים לאחר לידה מכשרנית, לאחר לידות ממושכות או מרובות נמצאות בסיכון יתר לצניחת רחם יחד עם מספר גורמי סיכון נוספים. ניתן לטפל במקרים של צניחת נרתיק בנשים שעברו כריתת רחם בגישה לפרוסקופית עם תוצאות ארוכות טווח מצויינות.
ניתוח זה המקבע את כיפת הלדן הנרתיק לעצם הזנב (סאקרום) בעזרת רשת מהווה אלטרנטיבה לניתוחים וגינליים.

קרא עוד »

כריתת רחם לפרוסקופית

מה היא כריתת רחם בלפרוסקופיה? כריתת רחם לפרוסקופית היא שיטה המאפשרת כריתת הרחם ללא פתיחת בטן. ניתוח זה בוצע לראשונה ב- 1987 בעולם וב- 1991 בארץ. כריתת הרחם מבוצעת לאחר החדרת מכשירים דקים דרך מספר פתחים בבטן וע"י החדרת מצלמה אנדוסקופית המאפשרת לצוות לראות את המתרחש בבטן על גבי מסך מקרן. לאחר ניתוק הרחם מהרצועות המחזיקות אותו ומאספקת הדם ניתן להוציאו דרך הנרתיק ללא צורך בהרחבת הנרתיק.

קרא עוד »

הפרדת הידבקויות

הסיבות הנפוצות ליצירת הידבקויות אגניות הן ניתוחים קודמים בעיקר פתיחת בטן, דלקת באגן, אנדומטריוזיס, מחלות דלקתיות של המעי ועוד הידבקויות עשויות לגרום לכאבי אגן כרוניים, לכאב בעת קיום יחסים, להפרעה במתן שתן ולעיתים לחסימת מעיים מצב הדורש ניתוח חירום. ללפרוסקופיה יתרון רב בהפחתת היווצרות הידבקויות בטניות ואגניות.

קרא עוד »

שיקום חצוצרות

על מנת להרות באופן טבעי יש צורך בלפחות חצוצרה אחת תקינה. זיהומים באגן, ניתוחי אגן קודמים, אנדומטריוזיס הינן סיבות נפוצות לפגיעה בתפקוד החצוצרה. ניתן לזהות חוסר פיזור בחצוצרה עי צילום רחם ולעיתים ניתן להעריך את מצב החצוצרות רק ע״י ביצוה לפרוסקופיה.

קרא עוד »

כריתת ציסטה שחלתית- כל מה שרצית לדעת

הטיפול: הטיפול בציסטה שחלתית תלוי בגיל האישה ובמצבה הרפואי, בתלונותיה כמובן במאפייני הממצא. אפשרויות הטיפול הן מעקב בלבד עם או ללא טיפול בגלולות בעיקר במקרים של ציסטה תפקודית, או טיפול כירורגי. הטיפול הכירורגי שמור למקרים בהם מדובר בחשד כי מדובר בציסטה גידולית, במקרים של תסמינים, בעת חשד לאנדומטריוזיס, וכמובן בעת בירור ממצא שחלתי פרסיסטנטי אשר דורש בירור היסטולוגי.

קרא עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן